'לעשות רצון בוראו [...] כי בדבר הזה יושג האושר'
דתיות הלכתית של ציות ושעבוד בקהילות היהודיות בצפון אפריקה בעת החדשה המוקדמת
DOI:
https://doi.org/10.64166/6bpspd64תקציר
סוגיית שלמות האדם הייתה לאחת הסוגיות שהעסיקה ביותר את ההוגים והפרשנים היהודים בימי הביניים. אחת התפיסות הייתה כי הציות לאל וההשתעבדות לו הם הם שמקנים לאדם את שלמותו הדתית, כך ש'קבלת עול מלכות שמיים', כלומר כפיפות סרבילית (כנועה) לאל דרך ציות לגזרותיו, היא תכלית החיים הדתיים. לורברבוים כינה תפיסה זו 'דתיות הלכתית של ציוד ושעבוד'.
סוגיית שלמות האדם העסיקה ביותר גם את החכמים בצפון אפריקה בעת החדשה המוקדמת, המאה השש עשרה עד למחצית המאה התשע עשרה. המחקר הנוכחי מצביע על כך שתפיסת 'דתיות הלכתית של ציות ושעבוד' המשיכה להתקיים במרחב הגאוגרפי המדובר בתקופת הנזכרת, אם כי לצידה תפיסות אחרות.
כמו כן לשם השלמת התמונה, המחקר הנוכחי מתחקה גם אחר תביעתם של רבני צפון אפריקה מהאדם לקיים את כלל פעולותיו (אכילה, שינה, תשמיש המיטה) 'לשם שמיים', המהווה הרחבה של תפיסת ה'דתיות הלכתית של ציות ושעבוד'.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2023 מחשבת ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution 4.0 International License.
