דימוי ועיטור בתרבות הספר היהודית בימי הביניים
הערות מתודולוגיות
DOI:
https://doi.org/10.64166/08z5dr80תקציר
יחסי הגומלין התלת-כיווניים בין פטרונים, אמנים וצופים מציבים כמה שאלות מתודולוגיות, אשר נבחנו רבות ולעומק בשנים האחרונות בשיח המחקרי על כתבי יד עבריים מאוירים מימי הביניים. אם ברצוננו לפענח את המשמעויות ואף את המסרים המפורשים של דימויים, עלינו בראש ובראשונה לבדוק מי קבע מה יהיה תוכנם של המסרים הללו, ובחלקם של מי נפלה הזכות או החובה לעצב את הדימויים ואת מאפייניהם השונים בהתאם. אולי אישיות אמנותית המודעת לכוח הגלום בדימוי החזותי על תפיסת המתבונן? או שמא פטרון עם סדר יום תאולוגי או פוליטי מסוים? ולמי כוונו מסרים אלה? האם היו הנמענים הפוטנציאליים צופים מלומדים בלבד, או שמא גם אנשים מעוטי השכלה? מחד גיסא עשויה האמנות לתפקד כנושאת מסרים פעילה ומכוונת מטעם, ומאידך גיסא כשיקוף אגבי של נסיבות חברתיות ותהליכים חברתיים. מאמר זה בוחן כמה מקרים המאירים סוגיות אלה לאור התפתחויות מתודולוגיות מהעת האחרונה.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2022 מחשבת ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution 4.0 International License.
