העבודה הזרה כמוסד פוליטי בשיטת הרמב"ם

אזוטריות ואקזוטריות

תקציר

מאמר זה מנתח את תפיסת העבודה הזרה אצל הרמב"ם. אתמקד בהיבטים הפוליטיים וההיסטוריים שלה, מתוך הבנה שמהותה העיקרית של העבודה הזרה במסגרת זו היא של מוסד פוליטי כשאר המוסדות. בתורו, מלמד דמיון זה על המשותף בין מהותה של העבודה הזרה ובין מהותן של שאר הדתות, בכללן היהדות, בהתבסס על המצע הפוליטי שהן חולקות יחד. בתוך כך, אדרש להבנת התפיסה המיימונית של התהליך ההיסטורי-משיחי, ואשבץ את מוסד העבודה הזרה במסגרת אותו התהליך. כדי להוכיח מסקנות אלה, אתמקד בניתוח של הקטעים בכתבי הרמב"ם בהם הוא נדרש להיבטים שונים של העבודה הזרה, תוך הצבתם מול כמה ממקורותיו הפילוסופיים - החיבורים הפוליטיים של אלפאראבי ואבן-סינא, שעיון בהם עשוי לשפוך אור לא רק על מקורותיו של הרמב"ם אלא גם על אופיים המיוחד של רעיונותיו-שלו. במהלך המאמר, אבחין בין המסקנה שעולה מהרובד האקזוטרי ובין זו שעולה מהרובד האזוטרי של כתיבת הרמב"ם, תוך מגמה לאמץ מודל מחוכם של כתיבה אזוטריסטית - לא בינארי ומודע למגבלות ההרמנויטיות האינהרנטיות שלו.

המאמר מציע הבנה קוהרנטית של תפיסת ההיסטוריה הפוליטית הרמב"מית, ויש בו כדי לתרום למחקרים עתידיים על התפיסה הנזכרת, שמעצבת לא רק את האופן שבו ראה הרמב"ם את העבר, אלא גם את האופן שבו הוא ראה את המנהגות והכתיבה שלו ב'הווה' שהוא עצמו חי בו.