'לידע אם החולה יחיה או ימות'

פרקטיקה רפואית מימי הביניים בטקסט ובתרשים *

תקציר

הרצון לדעת את העתיד, ובפרט היכולת לחזות את המוות, היה קיים כבר בעת העתיקה. אחת השיטות המופיעות החל מהמאה הרביעית ובכתבי יד רבים מימי הביניים לחיזוי עתידו של החולה היא כלי חישובי הנקרא "גלגל החיים והמוות". כלי זה משלב טקסט ותרשים: הטקסט מתאר את הפעולות שיש לבצע, והתרשים משמש לחישוב ולהצגת התוצאה. ברוב המקרים, כדי לבדוק את עתידו של החולה, נדרש לחבר לחשבון אחד את הערכים המופיעים בתרשים – שם החולה והיום בשבוע שבו חלה, להוסיף את היום בחודש שבו חלה ולהחסיר מהתוצאה שלושים, עד לקבלת מספר הקטן או שווה לשלושים. מספר זה נבדק בתרשים, ועל פיו נקבע אם החולה יבריא או ימות. מאמר זה עוסק ב"גלגל החיים והמוות" כפי שהוא מופיע בכתבי יד עבריים מהמאה הארבע עשרה ועד המאה התשע עשרה. המאמר בוחן את תהליך מעבר הכלי לשפה העברית, את שילוב המסורות וההתאמות שנעשו בו לשפה ולתרבות העברית, ואת התוספות המאוחרות המעידות על השימוש הפרקטי בכלי. המחקר מתמקד בהעברת ידע חזותי בין תרבויות ובהמשכיות מסורות, תוך הדגשת חשיבות התרש ים כחלק בלתי נפרד וחיוני ב"גלגל החיים והמוות". המופעים הרבים של הכלי בתרבויות שונות מלמדים על אופני השימוש בו ועל אמונה בנושאים כגון נומרולוגיה, אסטרולוגיה וניבוי .