חלקו של אברהם אבינו

תפילות חתימה בסידורים ארץ-ישראליים מן הגניזה

תקציר

מאמר זה עוסק בשתי תפילות סיום ייחודיות שנמצאו בעותקים בודדים של קטעי סידורים על פי מנהג ארץ ישראל מן הגניזה הקהירית. חטיבות סיומי התפילות בכל מנהגות התפילה, ובמנהג ארץ ישראל בפרט, הן כר לקליטת ליטורגיות חדשות אל תוך תפילת הקבע, ועל כן הן משקפות באופן אותנטי יותר את סדר היום הנפשי של המתפללים בני תקופת הגניזה, לעומת גוף תפילת הקבע שנוצק בתבניות ליטורגיות קבועות בעלות מעמד מחייב. על כן הן מהוות חלון לעולם החלומות והתקוות של המתפללים, ולרעיונות שחשו צורך להוסיף או לנסח מחדש בחיתום תפילתם. שתי התפילות שבלב המאמר משקפות עלייה בחשיבותם של רעיונות מסוימים הזוכים להדגשה מחודשת בתפילות הסיום, לצידם של רעיונות חדשים שלא מצאו מקום בליטורגיה הקדומה, דוגמת הבקשה לחיי העולם הבא והתקווה להסתופף בהם בצל אבות האומה. אך לעיתים משקפות תפילות אלה את הרצון להבעה מחודשת במילים חיות של רעיון קיים, מתוך תחושה שנוסח הקבע הוותיק אינו מספק.