קווים לדמותה של סוגת "הליכות הדיינים והשיפוט" בתורת הגאונים ובהלכה האסלאמית

תקציר

תכלית מאמר זה להעמיד תשתית רעיונית למחקרה ההשוואתי של סוגת (ז'אנר) ספרי ההדרכה לדיינים (אדב אלקאצ'י). לסוגה זו מייצגים רבים באסלאם והוקדשו לה כמה נושאים דומים בשני מחקרים חשובים. עם גילויים המחודש של טקסטים מגניזת קהיר נפתח פתח למחקר יחסֵי יהדות־אסלאם בנוגע לממסד מרכזי: מערכת המשפט. סוגה זו אשר עיקרה באסלאם ונופה ביהדות, אך שורשיה קדומים, עוסקת בתמטיקה אחידה ובבסיסה תתי־הענפים, כשלכל דת מאפיינים המייחדים אותה בכינון הסוגה. במאמר זה אתמקד בתיאור מקיף של הסוגה, תוך בחינה השוואתית של מבני חיבורים השייכים אליה. אידרש לבחינה טיפולוגית מקדמית של דוגמת תוארי הדיינים הנקובים בסוגה זו. בתארים אלו יש כדי לשקף משהו מבבואתו של הצדק בעיניהם של מחברי ויוצרי הסוגה: דמותו ומזגו השיפוטי של הדיין לא רק כמי שאינו לוקח שוחד, מעוות את הדין וכיו"ב אלא כאידיאל חינוכי־מנהיגותי וכמודל לחיקוי. אין במאמר זה יומרה למצות את העניינים הנדונים בסוגה הספרותית המוגדרת אלא, אדרבה, להציג את גילויה בפני ציבור הלומדים ולפתוח אותה לעיון ולדיון. לסוגה זו. מתוך חיבורים אלו בפתח המאמר אציג מגמה חדשה בחקר מחשבת ישראל ואת המוטיבציות שהביאוני לעסוק בה, אחר אסקור בקצרה שניים מחיבורי הגאונים הנמנים על הסוגה שנתגלו בגניזת קהיר ושניים מחיבורי הראשונים שיש לראות בהם פיתוחים מאוחרים לסוגה זו. מתוך חיבורים אלו אחלץ ניצנים ראשוניים הנוגעים לחקר תוארי הדיינים בהלכה. תארים אלו אבחן באופן השוואתי להלכה המוסלמית ובפרט לחיבורו המקיף של ן' אבי אלדם 'כתאב אדב אלקאצ'י' שעסק בנושא. לבסוף אסכם היבטים אלו המשתקפים מדמות השופט והשיפוט בימי הביניים אעלה להמשך דיון את שאלת היחסים הבין־דתיים ואציע מספר כיוונים שיש לשקוד על פיתוחם בחקר מגמה חדשה זו.