פתח דבר

תקציר

אני גאים להציג את הגיליון השני של כתב העת החדש "מחשבת ישראל", היוצא לאור על ידי המרכז בנילאומי למחשבת ישראל על שם גולדשטיין-גורן שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. גיליון זה מוקדש לנושא "אזוטריות במחשבת ישראל" וכולל עשרים ושניים מאמרים, שישה עשר בעברית ושישה באנגלית. רוב המאמרים מבוססים על הרצאות בנושא זה, אשר נישאו במסגרת הכנס הבינלאומי אשר התקיים בבאר-שבע, בחסות המרכז, בחודש מאי 2019. פרופסור עודד ישראלי היה ראש הוועדה המארגנת של הכנס והוא הוזמן לשמש כעורך-אורח בגיליון זה.

מרבית המאמרים נכתבו על ידי חוקרים בעלי שם, אך חלקם נכתבו על ידי חוקרים צעירים, הנמצאים בתחילת דרכם המחקרית. כל המאמרים שהוגשו עברו תהליך מיון קפדני, ונקראו, לפחות על ידי שני לקטורים.

במהלך העבודה על הגיליון נודע לנו בצער רב על פטירתם בטרם עת של שתי משתתפות בכנס אשר תכננו להגיש מאמרים. הראשונה הייתה ד"ר ציפי קויפמן מאוניברסיטת בר-אילן, מומחית להגות החסידית, אשר מחקריה מתמקדים בחוויה הדתית בחסידות ובהקשר הקבלי שלה. את הרצאתה בעברית בכנס, 'המודל המיסטי-אתי: על אתיקה בשכבה הסודית בחסידות' ניתן לצפות בקישור הבא:  ד"ר ציפי קויפמן: המודל המיסטי-אתי: על האתיקה כשכבת הסוד בחסידות

השנייה היא פרופ' עדה רפפורט-אלברט מאוניברסיטת קולג' בלונדון. עדה הייתה חוקרת בעלת שם עולמי בתחום מחשבת ישראל. התמחותה הייתה בתולדות השבתאות והחסיקות המוקדמת, היא התמקדה בנושאים הקשורים למגדר. את הרצאתה בעברית, 'מסה דומא של יעקב פרנק' ניתן לצפות בקישור הבא:

https://youtu.be/DbDSPqjjJBE

מושב מיוחד הוקדש לעורך הראשי של כתב העת הזה, פרופסור חיים קרייסל, לרגל פרישתו מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שלושה מתלמידיו נשאו הרצאות במושב: ד"ר דוד בן זזון, ד"ר דורון פורטי ופרופסור יעקב קולר. לשלושתם מאמרים בגיליון הנוכחי המבוססים על הרצאותיהם. סמוך לסיום תהליך הכנת הגיליון לפרסום התבשרנו על מותו של עמיתנו המוערך פרופסור יעקב בלידשטיין. פרופסור בלידשטיין היה חבר באקדמיה הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת 2006 בתחום מחשבת ישראל. הוא התמחה בהגות הרבנית בכל תקופותיה, הן הלכתית והן מדרשית, עם דגש מיוחד על מחשבת הרמב"ם. הוא היה חוקר לדוגמה, מורה מצוין ומנטור מהשורה הראשונה עבור הדוקטורנטים הרבים שסיימו את עבודת הדוקטורט שלהם בהדרכתו. הוא היה גם הקולגה האידיאלי, תמי מוכן לעזור בכל דרך לכל הפונים אליו. הוא היווה השראה לכולנו וללא ספק היה הלב הפועם של המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון. בנוסף, הוא היה המייסד של המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל על שם גולדשטיין-גורן. אנו בטוחים כי נוכחותו תחסר מאוד לכל חברי המחלקה ולכל מי שהכיר אותו. אך טבעי הוא שגיליון זה יוקדש לזכרו.