הפרשנות ה'ראויה' ומתודות אזוטריות בפירושי ר' דוד מסיר ליאון למורה הנבוכים

תקציר

מחקר זה מבקש להציג את דרכי הפרשנות ל'מורה הנבוכים' שהציע ר' דוד מסיר ליאון (רדמ"ל ; ~ 1535-1470), ממנהיגי יהדות איטליה במפנה המאות 16-15. חיבורו הגדול של מסיר לאון, 'עין הקורא', הוא מדריך לדרכי הפרשנות של החיבור המיימוני, תוך פולמוס עם פרשנים אחרים וכולל דיונים תיאורטיים לצד דוגמאות פרשניות. המחבר עסק בפרשנות ה'מורה' גם בחיבוריו האחרים, והציע כיוון פרשני ייחודי.

'מורה הנבוכים' התפרש מאז כתיבתו בדרכים שונות ומגוונות. אחד הכיוונים המרכזיים שהתפתח מאז המאה הי"ג טוען שהרמב"ם הסתיר את דעותיו הרדיקליות מן ההמון וכי כתיבתו היא אזוטרית. הוגים אחרים, במיוחד מאז תקופת הרנסנס, הציעו פרשנות שמרנית יותר למורה הנבוכים, המקבל בדרך כלל את משמעם הפשוט של דברי הרמב"ם. מאוחר יותר ניסו הוגים מסורתיים ורבניים רבים להקהות את הממד הרדיקלי שעשוי להשתמע מדברי הרמב"ם. דיון הרמנויטי זה נמשך גם במחקר המודרני, שניתח את שיטות הקדמונים והציע מתודולוגיות חדשות להבנת החיבור המיימוני ומשמעותו. מחקר זה מבקש להראות כי מסר לאון מנהל ויכוח כפול: מחד, מול פרשנים שכלתניים קיצוניים, ומאידך, מול הוגים שמרניים הקוראים את מורה הנבוכים מתוך פריזמנה רבנית צרה. לטענתו, ללא ידיעה פילוסופית מקיפה ועמוקה לא ניתן לפרש את מורה הנבוכים. אחד החידושים המרכזיים בשיטתו היא הצגת מתודת קריאה אזוטרית התומכת בפרשנות שמרנית למורה הנבוכים.